ביטון נ' 012 סמייל טלקום בע"מ

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת כב' הרשמת מיום 12.5.13 לחייב את המערער בתשלום הוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪.

רקע

המשיבה (להלן: "התובעת") תבעה את המערער (להלן: "הנתבע") לשלם לה סכום של 772.97 ₪. התביעה הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל כבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב והנתבע הגיש התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב (להלן: "ההתנגדות").

ביום 11.11.12 התקיים דיון בהתנגדות וביום 6.1.13 החליטה כב' הרשמת ליתן לנתבע רשות להתגונן, בכפוף להפקדת סך של 1,500 ₪, תוך 20 יום.

הנתבע לא הפקיד את הסכום במועד וביום 17.3.13 ביקשה התובעת לדחות את ההתנגדות.

ב- 2.4.13 העבירה כב' הרשמת את הבקשה לתגובת הנתבע וב- 21.4.13 הוא הגיב. לתשובה צורף תצהיר. בתשובתו טען הנתבע כי הוא אינו משפטן הבקיא בהליכים משפטיים. לטענתו, עקב תאונת עבודה קשה שעבר, הוא מקבל תרופות שונות, הגורמות לתשישות. כמו כן, מאז התאונה עבר המבקש שני ניתוחים, הוא ממתין לניתוח נוסף ומאז התאונה הוא לא חזר לתפקוד סביר. לטענתו, הוא קיבל את החלטת כב' הרשמת, לראשונה, ביום 18.4.13. הנתבע הסביר שבזמן שנעדר מעבודתו כעצמאי, נמשכו דברי דואר שונים על ידי עובדיו וייתכן שמסמך מסוים נעלם מעיניו. לכן ביקש הנתבע- "לאור האמור לעיל כבוד בית המשפט מתבקש לכבד את ההחלטה שנתנה ולאפשר למבקש להתגונן בפני התביעה ולהוציא את האמת והצדק לאור, כמו כן אין כל הגיון שלא לפעול כנדרש כאשר ההחלטה עומדת לצידו של המבקש".

ב- 21.4.13 העבירה כב' הרשמת את תגובתו של הנתבע לתגובת התובעת, אשר הגיבה ב- 24.4.13. בתשובתה עמדה התובעת על בקשתה לדחות את ההתנגדות. ובין השאר טענה שלתגובת המשיב מיום 21.4.13 לא צורף תצהיר.

ב- 25.4.13 העבירה כב' הרשמת את תגובת התובעת לתגובת הנתבע, אשר הגיב ב- 12.5.13. הנתבע הגיב וצירף שוב את התצהיר אשר צורף לתגובה מיום 21.4.13 (התאריך על התצהיר הוא 22.4.13. אולם, התצהיר סרוק בתיק האלקטרוני כעמ' 23 של התגובה מיום 21.4.13. התובעת לא הבחינה בתצהיר, ככל הנראה, משום שהוא מופיע כעמוד האחרון של התגובה, אחרי כל הנספחים).

ב- 12.5.13 נתנה כב' הרשמת את ההחלטה נושא הערעור (להלן: "ההחלטה") והנתבע הגיש ערעור עליה.

הצדדים הסכימו שבית המשפט ייתן החלטתו על יסוד החומר המונח בפניו, ללא צורך בדיון או סיכומים.

החלטת כב' הרשמת מיום 12.5.13

בהתאם לאישור המסירה הסרוק בתיק בית המשפט, החלטתה מיום 6.1.13 נמסרה לנתבע ביום 15.1.13.

לתגובה לא צורף תצהיר.

כב' הרשמת קבעה שלא מצאה בנספחים השונים אשר צורפו לתשובת הנתבע אסמכתא לפיה נבצר ממנו לפעול להפקדת הסכום הנדרש ולא מצאה הסבר מניח את הדעת לאיחור הניכר בפעולתו. מעיון במסמכים שצירף הנתבע מצאה כב' הרשמת כי התאונה אירעה בראשית שנת 2012. כב' הרשמת מצאה שאין באשפוז הנטען מיום 25.4.13 כדי להצדיק את המחדל.

למרות זאת, על מנת שלא לחסום את דרכו של המשיב, הוארך המועד להפקדת הסכום של 1,500 ₪, בכפוף לתשלום הוצאות התובעת בסך 1,000 ₪, הכול תוך 20 יום.

דיון

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר אשר הוגש לי ובתא"מ 9360-05-12, אני סבור שדין הערעור להתקבל.

בניגוד לאמור בהחלטה, לתגובתו של הנתבע מיום 21.4.13 צורף תצהיר.

הנתבע הצהיר כי עקב היעדרותו מהעבודה הוא לא קיבל לידיו את החלטת כב' הרשמת מיום 6.1.13, אלא רק ב- 18.4.13.